הסיכון לאוטם חריף בשריר הלב רב יותר במעשנים צעירים מאשר מבוגרים

מחקר חדש מצביע על כך שבמעשנים מתחת לגיל 50 קיים סיכון גבוה פי שמונה ללקות באוטם חריף בשריר הלב בהשוואה ללא מעשנים. סיכון זה גבוה משמעותית יותר מאשר במבוגרים  מעשנים, בהשוואה ללא מעשנים.

"מחקר זה הינו המחקר ראשון המכמת  את הסיכון הנגרם מעישון לאוטם שריר לב, ומדגיש את השינויים המרשימים ברמת הסיכון בין במטופלים צעירים למבוגרים" כך לדברי דר. אוור ד. גרץ' (Grech) מהמרכז ללב ריאה בדרום יורקשייר, בשפילד בריטניה,בראיון ל- heartwire.

דר. גרץ' ועמיתיו ניתחו נתונים מחולים שסבלו מאוטם שריר לב ועברו צינתור  וכן נתונים דמוגרפיים מהמשרד לסטיסטיקה לאומית של דרום יורקשייר בין השנים 2009 ל- 2012. הם יצרו נתונים המבוססים על שיעורי שכיחות מקרים ואחוזי הסיכון היחסי ללקות באוטם שריר לב חריף מעישון בהתאם לקבוצת גיל.

1907 מטופלים שסבלו מאוטם שריר לב נכללו במחקר. הגיל הממוצע של המטופלים היה 63, וכ-73% מהם היו גברים. כמחצית המטופלים (48.5%) עישנו בזמן המחקר, והיו צעירים ב-10 עד 11 שנים מאלו שלעולם לא עישנו. 

מנתוני מהמשרד לסטיסטיקה לאומית של דרום יורקשייר חישבו החוקרים כי שכיחות המעשנים היתה 22.4% בקרב כלל האוכלוסיה, כשהשכיחות הגבוהה ביותר של עישון הינה בקרב אנשים צעירים מ-50 (27.3%). שכיחות המעשנים בקרב צעירים מגיל 50 שסובלים מאוטם שריר לב היתה גבוהה הרבה יותר, כמעט 75%. 

בניתוח יחס מעשנים לשיעור סיכון להתקף לב, החוקרים מצאו כי ההסתברות שמעשנים בכל קבוצות הגיל ילקו באוטם שריר לב חריף היתה גדולה פי – 3.26 פעמים בהשוואה  ללא מעשנים.

כשבחנו את הנתונים בהתאם לקבוצת גיל, הם גילו כי למעשנים מתחת לגיל חמישים היה סיכוי גבוה פי 8.47 ללקות באוטם שריר לב חריף בהשוואה לנבדקים באותה קבוצת גיל שלא עשנו. זאת בהשוואה ל יחס פי  5.2 בקרב  בקבוצת הגילאים 50 ל- 65 ו יחס לשיעור של 3.10 עבור אלו המבוגרים מ-65. 

כשנשאל מדוע הסיכון לאוטם שריר לב חריף הינו כה גבוה בקרב מעשנים צעירים בהשוואה למעשנים מבוגרים, דר. גרץ' אמר ל heartwire: "זוהי שאלה חשובה, כי המחקר מראה בעליל  כי עורקי לב צעירים החשופים לעישון פגיעים יותר לקרע".

המכניזם המדוייק יכול להיות מורכב, אולם אנו יודעים כי עישון עלול לגרום לשינויים במבנה הטרשת, ויתכן כי עקב כך נגרמת אי- יציבות במבנה הטרשת וסכנת קריעה"

במאמר מערכת נלווה, דר.ירון ארבל מהמרכז הרפואי תל אביב בישראל כתב: "למרות ההתקדמות בטיפול הרפואי בשנים האחרונות, סיכוני התמותה לטווח קצר ולטווח ארוך לא פחתו במטופלים מעשנים בהשוואה ללא-מעשנים".

דר. ארבל ממליץ כי רופאים יתרכזו במניעה וחינוך (נגד עישון) וטיפול.

הוא מסכם את המאמר באמרו כי "על החברות שלנו להיות פעילות יותר במניעה וטיפול בהרגלי עישון בכלל האוכלוסיה".

"אלו צריכים לכלול מאמצים בתחום הרפואה, החקיקה, המסחר והחינוך. ללא נקיטת צעדים אלו, לא נוכל להתגבר על הסכנות הכרוכות בעישון".