כדי להבין את 'התנהגות' מחזור הדם בגוף ואת רמת לחץ הדם, יש לבצע כמובן בדיקה מדויקת. בדיקה זו מאפשרת לא רק לקבוע האם אותו אדם סובל ממחלת לחץ דם, אלא גם מהם מאפייניה ומהי חומרתה. מעל לכל חשוב להגיע לתוצאות כמה שיותר מדויקות, משום שעל פיהן יוחלט כיצד לפעול.
בעבר הרחוק, בדיקות לחץ דם נעשו בצורה פולשנית, על ידי החדרת מחט ישירות אל עורק ראשי. עם השנים, פותחו מספר כלים נוחים יותר לבדיקה, שאינם פולשניים, כאשר העיקרי שבהם הוא הספיגמומנומטר, מד לחץ דם, אשר מוכר לנו כמעין שרוול מתנפח המולבש על הזרוע.
הספיגמומנומטר מופיע גם ב'גרסה ביתית', אשר נחשבת כיום לפופולארית מאוד (בעיקר הודות לשיפורים ולשכלולים בנושא). כך, יכול כל אחד למדוד בעצמו את לחץ הדם שלו, בהתאם להנחיות. כיום ישנם אף מדי לחץ דיגיטליים, שהופכים את הפעולה עצמה לקלה מאוד וברוב המקרים גם למדויקת ביותר.
אמצעי נוסף למדידת לחץ הדם הוא ה'הולטר לחץ דם' – מכשיר אשר אדם נושא עמו במשך 24 שעות, ומנטר את לחץ הדם לכל אורך היום, תוך כדי פעולותיו השונות של הנבדק. זו בדיקה אשר יכולה לתת תמונה רחבה יותר, ולא נקודתית, על רמת לחץ הדם בגוף וההשפעות עליו לאורך זמן.
הוראות חשובות לבדיקת לחץ דם
למרות שמדובר בבדיקה לא פולשנית, ישנן כמה הוראות שחשוב להקפיד עליהן לפני בדיקת לחץ דם:
- מנוחה: חשוב להקפיד על מנוחה של חמש דקות לפחות (יש כאלו שימליצו על 15 דקות של מנוחה) לפני הבדיקה.
- אוכל ועישון: אין לעשן ולצרוך מזון אשר מכיל קפאין, כחצי שעה לפחות לפני הבדיקה. העישון והקפאין פוגעים בערכים ה'אמיתיים' של לחץ הדם.
- תנוחת הבדיקה: הבדיקה תיעשה לרוב בישיבה (אם כי לעיתים היא תבוצע גם בשכיבה או בעמידה, בהתאם למצבו של הנבדק). במהלכה, יש לדאוג שהמרפק יהיה כמעט בגובה הלב ושהזרוע תהיה חשופה – כלומר, שיתקיים מגע ישיר בין 'שרוול' מד לחץ הדם לעור הזרוע.
- הזרוע בה תתבצע הבדיקה: רבים לא יודעים זאת, אך מדדי לחץ הדם משתנים בין איבר לאיבר. לכן, כאשר מבצעים את הבדיקה לראשונה, מומלץ לבצע אותה בשתי הזרועות. הזרוע בה לחץ הדם יהיה הגבוה יותר, היא זו שבה כדאי לבצע את הבדיקות מכאן ואילך.
- תדירות הבדיקה: התדירות נקבעת על פי זהות הנבדק ומצבו הרפואי. כאשר מדובר באדם בריא, אשר לא אובחן כסובל ממחלת לחץ דם או שאינו נמצא בקבוצת סיכון מסוימת (לדוגמא: חולי סכרת או מעשנים כבדים), יש לבצע את הבדיקה אחת לשנתיים. לחולים או אנשים המשתייכים לקבוצות הסיכון, מומלץ לבצע את הבדיקה אחת לשנה לפחות.
השגת תוצאות הבדיקה המדויקות ביותר
כפי שציינו בתחילה, הדבר החשוב ביותר הוא להשיג תוצאות מדויקות ככל האפשר – משום שעליהן יסתמך הצוות הרפואי לאחר מכן.
מדובר בעניין לא פשוט כל כך: במקרים רבים יושפע לחץ הדם מגורמים חיצוניים שאינם בשליטת הנבדק, כמו התרגשות, תחושת לחץ וכדומה. ישנם אף מקרים בהם נבדקים מסוימים נלחצים או חשים שלא בנוח דווקא בסביבת הרופא – מצב אשר נוגדר גם כ'תסמונת החלוק הלבן' – מה שיכול גם הוא להשפיע על התוצאות.
אחת הדרכים להתגבר על כך היא, כמובן, לבצע את הבדיקה בבית. זו אחת הסיבות בגללה השימוש במכשיר הביתי נפוץ מאוד כיום. אבל, הבדיקה הביתית אינה מבוצעת על ידי רופא מיומן ולכן, ישנה סכנה שהיא תהיה מדויקת פחות.
כדי לפתור את הבעיה הזו, ממליצה הספרות הרפואית המודרנית לבצע את בדיקת הלחץ מספר פעמים במהלך היום ולחשב את הממוצע שלהן – שיספק את התוצאה המדויקת ביותר. יש לכך יתרון נוסף: בדרך זו, ניתן ללמוד יותר על 'התנהגות' לחץ הדם לאורך היום, בדומה לבדיקה בעזרת מכשיר ההולטר.
…והתוצאות
ובסופו של דבר, התוצאות של הבדיקה הן החשובות כמובן. במקרה בו ערכי לחץ הדם הם 140/90 או למעלה מכך – מדובר בלחץ דם גבוה. כאשר ערכי לחץ הדם הם 90/60 או פחות מכך, זהו מקרה של לחץ דם נמוך.
בשני המקרים, כמובן, יש לפנות לרופא כדי לבדוק את המצב, לאשש את תוצאות הבדיקה ולהחליט כיצד לפעול מעתה והלאה.